למה כל שיחה נגמרת בריב – ומה אפשר לעשות עם זה?

זה לא על מה מדברים – אלא איך.

הוא שואל שאלה פשוטה — והיא כבר מרגישה מותקפת.

היא מעלה נושא רגיש — והוא מיד עובר למגננה.

ותוך שתי דקות, זה כבר ריב. שוב.

אם כל ניסיון לשיחה נגמר בהתפרצות, שתיקה זועמת או טריקת דלת,

יכול להיות שאתם לא באמת רבים על "שטויות".

אתם פשוט לא מצליחים להגיע אחד לשנייה.

מריבה היא לא בעיה – היא סימפטום

הרבה זוגות אומרים לי בטיפול:

"אנחנו לא יודעים לתקשר. כל שיחה נהפכת לפיצוץ."

אבל האמת היא – שדווקא יש ביניכם תקשורת.

פשוט היא טעונה. כואבת. לא מצליחה לעבור בלי להפעיל.

מריבה חוזרת היא סימן שיש משהו עמוק יותר מתחת:

כאב שלא נאמר, צורך שלא נענה, פחד שלא קיבל מקום.

וכשלא מדברים על זה בצורה בטוחה — זה מתפוצץ החוצה.

-אחד מכם מרגיש שלא מקשיבים לו – אז הוא מרים קול

-השני מרגיש מותקף – אז הוא מתגונן או יוצא מהשיחה

-כל אחד נאחז בצד שלו – במקום להקשיב באמת למה שכואב

והמריבה עצמה – היא לא הבעיה, אלא ניסיון נואש ליצור קשר.

לשמוע ולהישמע. אבל הכלים פשוט לא עובדים יותר.

הרבה זוגות באים אליי עם משפט קבוע:

"אנחנו לא מצליחים לדבר בלי לריב."

אבל אחרי כמה פגישות – הם מצליחים להגיד, לראשונה,

מה באמת כואב להם.

ולפעמים – גם לשמוע מה כואב לבן/בת הזוג, בלי להיכנס למגננה.

בטיפול אנחנו עוצרים רגע, מסתכלים על הדינמיקה,

ומתחילים לבנות שפה אחרת: פחות תגובתית, יותר סקרנית.

אם כל שיחה נגמרת בריב – זה לא אומר שזוגיות לא מתאימה.

מרחב שבו יש מי שדואגת לשמור על הקשבה, על כבוד,

ועל האפשרות לעצור רגע לפני שהכאב שוב מתפרץ.

אם אתם מרגישים שכבר אי אפשר לנהל שיחה בלי שזה יתפוצץ —

זה בדיוק הזמן לבדוק, יחד, איך אפשר אחרת.