מה עושים כשאחד מתרחק – והשני רק רוצה להתקרב?

זה קורה כל כך הרבה פעמים.

מגיעים אלי זוג לטיפול — אחד מהם שותק, מרוחק, כמעט לא מסתכל בעיניים.

והשני מלא דמעות, שואל:

"למה הוא מתרחק ממני? מה עשיתי? אני רק מנסה להתקרב…"

אם אתם מרגישים שאתם אלה שרק רוצים לדבר, להבין, לפתור —ואילו הצד השני רק נסגר, נעלם, שותק או בורח – אתם לא לבד.זו אחת הדינמיקות הכי נפוצות שאני פוגשת בטיפול זוגי.

מתרחק ורודף: מעגל שקשה לשבור

בזוגיות שבהם אחד מתרחק — השני לרוב נהיה עוד יותר נוכח, שואל, לוחץ, מבקש תשובות.ומה קורה אז? הצד המרוחק נסוג עוד יותר.

זו מערכת של תגובות אוטומטיות:ככל שמישהו מתקרב מתוך חרדה — השני מתרחק מתוך הגנה.וכך, שניהם מרגישים לבד.האחד מרגיש שהוא רודף אחרי אהבה, והשני מרגיש שהוא מותקף, מוצף.

למה זה קורה?

הסיבות מגוונות:

• פחד מקרבה, אולי מהעבר או מהילדות

• תחושת כישלון או בושה

• עייפות רגשית

• טראומות שלא טופלו

• דינמיקת הרגל— בלי כוונה, אבל עם המון כאב

לפעמים זה בכלל לא אישי.אבל כשאין שיח — זה מרגיש כמו דחייה, כמו סוף.

בטיפול אפשר לעצור את הלופ

הרבה פעמים בני הזוג לא מצליחים לשבור את הדפוס לבד.בטיפול אנחנו לומדים לזהות מה מפעיל כל אחד,מה באמת עומד מאחורי ההתרחקות —ומה יאפשר לאט-לאט לבנות תקשורת אחרת.

לפעמים זה מתחיל בשיחה שקטה, שבה סוף-סוף מישהו מרגיש שמבינים אותו —לא מאשימים, לא שופטים — רק מקשיבים באמת.

ואם אתם בצד שמתרחק?

אם אתם מרגישים שאתם אלה שסוגרים את הלב —כדאי לדעת שזה לא הופך אתכם ל"רעים" או "בעייתיים".זו תגובה טבעית לכאב, לעומס, לפחד.

אבל אפשר גם אחרת.אפשר לבדוק את זה, להבין, להרגיש קצת יותר בטוח.לאט-לאט.

לסיכום

כשאחד מתרחק — והשני רק רוצה להתקרב — זה לא אומר שהקשר גמור.זה אומר שיש פער.ואת הפער הזה אפשר לגשר,אם רק נותנים לו מקום, הבנה, וליווי מקצועי נכון.

אם זה מוכר לכם — אם אתם בתוך הקשר הזה שבו אתם "רצים אחרי" או "בורחים ממנו" —כדאי לעצור ולבדוק מה באמת קורה ביניכם.

אני כאן בדיוק בשביל זה.